החלטה בתיק ס"ע 6036-12-08

1.         בפני בקשת הנתבעת, מיום 22/11/11 למחיקת כתב התביעה. לאחר שהועברה הבקשה לתגובת התובע (החלטתי מיום 22/11/11), הגיש התובע ביום 29/11/11 בקשה לפטור מתשלום אגרת בית הדין. משהוגשו תגובת התובע לבקשת הנתבעת ותגובת הנתבעת לבקשת התובע, אני קובעת כדלקמן:

אשר לבקשת התובע לפטרו מתשלום השלמת אגרה בסך 7,893 ש"ח:

2.         בתצהיר שצורף לבקשה צוין כי לתובע הוכרה נכות רפואית בשיעור 62% ודרגת אי כושר בשיעור 75% נכות יציבה; מצבו הבריאותי קשה בעקבות אירועים מוחיים שלקה בהם בשנים 2004 ו- 2009; הוא מתקיים מקצבת ביטוח לאומי בסך 2,350 ש"ח ומפנסיית מבטחים בסך 370 ש"ח; אין לתובע נכס מקרקעין בבעלותו, הוא מתגורר בשכירות ומשלם דמי שכירות בסך 1,600 ש"ח; במסגרת תיק הוצאה לפועל התובע משלם 200 ש"ח מדי חודש; קיים לו חוב בסך 5,500 ש"ח לערך לרשות המקומית בגין אי תשלום הוצאות ארנונה ומים.

לבקשה צורפו העתק שוברי תשלום של רשות האכיפה והגבייה, וכן אישור המוסד לביטוח לאומי בדבר זכאות התובע לגמלה חודשית.

3.         הנתבעת מתנגדת לבקשה וטוענת, בין היתר, כי סיכויי התביעה להתקבל קלושים, שכן התביעה נשענת על הסכמים קיבוציים שאינם חלים על התובע; התובע עותר לסעדים שסכומם מופרך; התובע לא צירף לבקשתו כל אסמכתא מתאימה להוצאות החשמל, מים, ארנונה וכלכלה; התובע לא ציין אם יש לו בת זוג, וככל שכן, לא פירט את הכנסותיה ורכושה, כנדרש בתקנות.

4.       הכלל הבסיסי הינו כי נקיטת הליך בערכאת שיפוט טעונה תשלום אגרה המהווה תנאי לפתיחת ההליך. הטעם לכך הוא כפול: ראשית - בעל דין הפונה לערכאת שיפוט נדרש לשלם עבור השירות שהוא מקבל ממערכת המשפט. מדובר בהשתתפות חלקית בעלות ההליך המשפטי כנגד השירות המתקבל ממערכת המשפט. שנית - תשלום אגרה מעיד על רצינות ההליך ומהווה כמסננת להליכי סרק ולהגשתן של תביעות בסכום מופרז מבלי שיש ביסוס לכך.

5.         בקשה לפטור מאגרה מטעמים של חוסר יכולת כלכלית נבחנת על יסוד קיומם של שני תנאים מצטברים - ראשית, "היותו של ההליך מגלה עילה"; ושנית, העדר יכולת כלכלית. שני התנאים כרוכים זה בזה כך שככל שהעילה מוצקה יותר, כך ניתן יהא להקל במבחן הכלכלי, ולהיפך. עם זאת, חייב להתקיים רף מינימאלי של כל אחד מהתנאים, וככל שהתובענה אינה מגלה עילה - כמו גם ככל שהמבקש אינו מוכיח העדר יכולת כלכלית - די בכך כדי לדחות את הבקשה (וראו לגבי דחיית בקשה לפטור מאגרה בשל העדר עילה: בשג"צ 4748/06 שקד נ' תפוחי, מיום 02.08.2006). ככל שהתנאים מתקיימים אך לא בעוצמה מספקת על מנת ליתן פטור, מאפשרת תקנה 12(ו) לתקנות האגרות מתן החלטה מרוככת יותר בהתרת תשלום האגרה " לשיעורין, ובתוך הזמן שייקבע".

6.         לאחר שעיינתי בקשת התובע ובתגובת הנתבעת, כמו גם בכתבי הטענות המתוקנים, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל בחלקה. אבהיר טעמיי:

באשר לתנאי הראשון - היות ההליך מגלה עילה : בכתב התביעה נטען כי הנתבעת לא ביטחה את התובע בביטוח פנסיוני כנדרש על פי ההסכמים הקיבוציים (מיוחדים וענפיים) וצווי ההרחבה בענף ההובלה החלים בעניינו, ובשל חוסר בהפרשות אלה נפגעה קצבת פנסיית הנכות של התובע בקרן מבטחים החדשה. לטענת התובע, הפסדים אלה עולים לכדי 859,279 ש"ח, נכון למועד הגשת כתב התביעה המתוקן. הנתבעת טוענת מנגד, כי על מערכת יחסי העבודה בין הצדדים חלים הסכמים קיבוציים מיוחדים (מפעליים), והם בלבד מחייבים את הנתבעת.

למקרא כתבי הטענות המתוקנים נראה לכאורה, כי ההליך מגלה עילה באופן חלקי בלבד ביחס לרכיבי התביעה שעניינם נזקים כספיים בגין הפרשות בחסר לקרן מבטחים. שיעורי ההפרשות שהיה על הנתבעת להפריש, כנטען בכתב התביעה, נגזרים מהסכם קיבוצי כללי אשר ייתכן וכלל אינו חל על יחסי העבודה בין הצדדים, לאור תחולתו של הסכם קיבוצי מיוחד במקרה דנן. לכן, אין לדעתי הצדקה ליתן פטור מלא מאגרה בגין רכיבים אלה.

באשר לתנאי השני - העדר יכולת כלכלית : על פני הדברים, התמונה העולה מהבקשה ומהתצהיר היא שהתובע חסר יכולת כלכלית לשלם את האגרה. אלא שמנגד, יש ליתן את הדעת לעובדה שהתובע לא הרים נטל ההוכחה לעניין זה. התובע לא פרש בפני בית הדין תמונה מלאה באשר לרכושו, הכנסותיו ומצבו הכלכלי. הגם שנטען בבקשה כי לתובע אין חסכונות וחשבונות הבנק שלו נמצאים ביתרה אפסית, לא צורפו לבקשה או לתצהיר דפי חשבונות הבנק ואישור בגין יתרות שני החשבונות הנזכרים בבקשה. זאת ועוד, התובע נמנע מלצרף אסמכתא לתשלום הגמלה ממבטחים.

7.         בשים לב לכל אלה, לא מצאתי לפטור את התובע מתשלום אגרת בית הדין במלואה. חרף זאת, מצאתי שיש לעשות שימוש בסמכות המסורה לי בתקנה12(ב) ו- 12(ו) לתקנות האגרות, כך שגובה האגרה יועמד על סך 5,000 ש"ח, ויתאפשר לתובע לשלמה בעשרה תשלומים חודשיים, שווים ורצופים, הראשון בהם ביום 15/01/12.

8.         כמו כן, מופנית תשומת לבו של התובע לעובדה שתיק בית הדין קיימת יתרת חוב בסך 654 ש"ח בגין איחור בתשלום האגרה, כפי שנקבעה בהחלטת כב' הרשם (כתוארו אז) הראל, מיום 16/07/09. על התובע להסדיר חוב זה בכל ההקדם.

אשר לבקשה למחיקת התביעה בשל אי קיום החלטת בית הדין מיום 06/09/11:

9.         ביום 20/01/11 הורה כב' הרשם (כתוארו אז) הראל על מחיקת התביעה בשל התנהלות התובע ואי הגשת תצהירי עדות ראשית במועד. במסגרת ערעור התובע על פסק הדין (ע"ר 59794-03-11), ניתנה החלטת כב' השופטת שומרוני-ברנשטיין לפיה יבוטל פסק הדין והתובע יגיש כתב תביעה מתוקן. עוד נקבע כי "כל ההלכות החלות לעניין התיישנות - יחולו על כתב תביעה זה ואין התובע יכול להוסיף סעדים או סכומים מעבר למה שנתבע לפני תקופת ההתיישנות" .

לאור האמור, סוגית התיישנות סעדים או סכומים המופיעים בכתב התביעה המתוקן, מעבר לאלה שנתבעו בכתב התביעה המקורי, היינו בתקופה שקדמה ליום 24/10/04 - תידון כפלוגתא ראשונה על ידי המותב שידון בתביעה.

10.        בשלב זה, אין מקום לקבוע את התיק לדיון מוקדם. התיק יועלה לעיון בתום ארבעה חודשים, למעקב אחר ביצוע ארבעה תשלומים ראשונים של האגרה במועדם.

לאחר שיאושר תשלום האגרה במועד, נכון ליום 15/04/12, כמתחייב מהחלטתי זו, ייקבע התיק לדיון מוקדם. ככל שתוגש מטעם הצדדים, עד לאותו מועד, רשימת מוסכמות ופלוגתאות מתואמת, תינתן החלטה בדבר הגשת תצהירי עדות ראשית והתיק יועבר לדיון הוכחות בפני מותב לפי סדר התיקים מסוגו.

11.        באשר לחיוב בהוצאות: התובע לא שילם את האגרה כמתחייב מהחלטות בית הדין מיום 16/07/09 ומיום 06/09/11, ורק לאחר שהוגשה בקשת הנתבעת למחיקת התביעה, בין היתר מהטעם של אי תשלום אגרה, טרח התובע והגיש בקשה לפטור מאגרה. נוכח התנהלותו זו גרם התובע להארכת הדיון שלא לצורך, ובשל כך ישא התובע בהוצאות הנתבעת בגין הדיון שהתקיים ביום 21/12/11 בסך 750 ש"ח. ההוצאות ישולמו לנתבעת בשלושה תשלומים שווים חודשיים ורצופים, הראשון ביום 01/02/12.